איך תקבלו את הקצבה מקרן הפנסיה
אני רוצה ליישר קו
האופן שבו אתם בוחרים כיצד לחסוך לפנסיה שלכם,כל כך אינו מעלה ומוריד עבורי
עד כדי כך שזה פשוט הופך אותי לאובייקטיבי.
וככזה,המטרה לשמה אני מעלה את המאמרים שלי היא בעצם לאפשר למי שמעוניין לקבל את "הסיפור "האמיתי של עולם הפנסיה
שמצד אחד נוגע לכולם ומאידך מייגע עד מתיש.
אם למרות הנגשת החומרים ללא הטיות,
ישנם מי שמוצאים את הדברים מכעיסים או מעוררי מחלוקת,
זה לגיטימי כל זמן שטענות הנגד מגובות בהוכחות ולא בדעות אישיות שיכולות לנבוע מאינטרסים כלכליים.
ועכשיו שאנחנו מיושרים תכלס
איך מקבלים קצבה מקרן פנסיה–מקיפה חדשה
קרן פנסיה חדשה מוגדרת כקרן שנפתחה להצטרפות עמיתים חדשים החל מתחילת שנת 1995 ואילך,ועד היום.
ישנם 2 סוגי קרנות פנסיה חדשות
האחת שהיא מקיפה והשניה משלימה או כללית
אבל הפעם אני אתמקד בראשונה-המקיפה
קרן פנסיה חדשה מקיפה-כוללת כיסויים
באופן מובנה במקרה פטירה(ביטוח שארים)חו"ח לפני פרישה לגמלאות
במקרה נכות(אובדן כושר עבודה)
ולזקנה,כלומר פנסיה לאחר פרישה לגמלאות.
נתון נוסף המייחד קרן מסוג זה
הוא שעמיתי הקרנות הללו נהנים מרשת ביטחון של 30% מסך החיסכון שלהם
בריבית(תשואה)קבועה במימון המדינה באמצעות אג"ח("ערד" שאינו סחיר)
יתכן ואף סביר שמתכונת ההקצאה הנ"ל תשתנה במהלך 2017.
מאחר והמדינה ערבה על חלק מהחיסכון ישנה הגבלה לגובה ההפקדה האפשרי ליחיד (כ-3,900 ₪ בחודש)בקרן זו.
אז מה עושים כשבכל זאת רוצים להפקיד יותר
לפיכך הקרן האחרת שהינה משלימה או כללית,
מיועדת להכיל את ההפקדות שהן מעבר להפקדה המרבית האפשרית לקרן המקיפה
אלא שההפקדות הללו אינן כוללות רשת בטחון של המדינה
וניהול החיסכון בה מתנהל בדיוק כמו בתוכניות פנסיוניות האחרות כגון
ביטוחי מנהלים וקופות גמל.
בחלקן של הקרנות המשלימות ניתן לרכוש כיסויים ביטוחים(אך לא חייבים)
כמו במקיפה ובחלקם לא.
מבחינת צבירת החיסכון
קרן הפנסיה מתנהגת בתקופה הראשונה עד למועד הפרישה
("נקודת הפיתול" מאוגרת למשלמת)בדומה להתנהלות תוכנית מסוג ביטוח מנהלים
קרי :
תאגור את ההפקדות והרווחים ובכך יוצרת חיסכון עד למועד הפרישה
ובמועד זה תשולם קצבה חודשית שתשולם לכל משך אריכות ימי הגמלאי.
החיסכון בפרישה מושפע מאותם גורמים כמו בביטוח המנהלים כגון:
גובה ההפקדה החודשית
משך התקופה(ותק)תשואה,אשר ישפיעו באופן חיובי
מאידך עלויות הכיסויים הביטוחיים ודמי הניהול
פדיונות במהלך החיסכון,יגרעו מהצבירה וישפיעו באופן שלילי על צבירת החיסכון לפרישה.
ואילו הקצבה
הינה המנה שתתקבל מתוצאת החילוק של הצבירה במקדם הקצבה בעת הפרישה בהתאם למסלול הביטוח הספציפי אותו בחר העמית במועד הפרישה
(קיימים מספר מסלולי קבלת קצבה אפשריים, בהמשך אציין כמה מהם)
מקדם הקצבה בקרן פנסיה בדומה למקדם בביטוח מנהלים מורכב ומושפע מ-2 גורמים עיקריים
תוחלת חיים בפרישה
וריבית (תשואה)על ההשקעות
אולם בשונה מהמתכונת
הקיימת במסגרת תשלומי קצבה בביטוחי מנהלים
ששם כאמור הקצבה הראשונה נקבעת באמצעות המקדם חלוקה,
אזי מהחודש העוקב לאותה קצבה ראשונה ,
הקצבה צמודה מידי חודש בחודשו לתשואת תיק ההשקעות של חברת הביטוח בשוק ההון באופן מלא,
והיא תשתנה ותותאם באופן מוחלט לתנודתיות בשוק ההון,
הקצבה בקרן הפנסיה
הינה קצבה שעד לרגע זה* הינה קצבה שנשארת קבועה ויציבה
שתשולם לגמלאי מידי חודש בחודשו לכל אריכות ימיו באופן יציב
ללא כל השפעה בתוצאות ההשקעות(תשואה)של הקרן בשוק ההון
כלומר:
גימלאי מקרן פנסיה שחושבה לו קצבה חודשית של 5,000 ₪
זו תהיה הקצבה החודשית שלו באופן ודאי , "ויהי מה"
וזאת ע"פ השיטה הקיימת היום הנקראת ALM ,
שיטה זו שאותה מאמצות חלק מקרנות הפנסיה בארץ,
בתמצית
השיטה מתאימה את הנכסים(באמצעות מכשירים פיננסיים)לתזרימי התחייבויות
(תשלומי קצבאות בהתאם למועדיהם העתידיים)
ובכך מנטרלים את ההשפעות של התנודתיות בשוק ההון (בעת גאות וגם בשפל) . *{לעת הזו אין כל שינוי במתכונת המתוארת והיא זו שקיימת בפועל}
אולם בכדי שהקצבה תישאר קבועה
ויציבה ע"פ מקדמי הפנסיה של הקרנות,
אשר מגלמים בתוכם שיעור ריבית(תשואה)על ההשקעות בתקופת הפרישה
התקנות הנוכחיות מחיבות את הקרנות לבצע את החישוב באופן מוגדר ומאלץ אותן לחשב רווח המניח תשואה ארוכת טווח קבועה של 4.26% (ברוטו)
ומאידך מאלצת את הקרנות לחשב את תשלומי הקצבאות ע"פ הנחת תשואה חסרת סיכון (להבטחת יציבות )
ע"פ נתוני תשואות של חברות מחקר שוק הון המצביעות על תשואה שוק חסרת סיכון בשיעור הקרוב יותר ל-2% ולא 4.26%.
הפער השלילי הזה יצר גירעון מובנה
מאחר ולא ניתן "לאכול את העוגה ולהותירה שלמה",
גירעון זה נגרם כתוצאה מכך שכדי ל"השלים" את פערי התשואה,
יש לגרוע מסך כל נכסי החיסכון של יתר העמיתים סכום כסף שמועבר לחשבון הגמלאי הפורש,
ובסכום הנוסף הזה,
מובטח לשלם לו קצבה קבועה ויציבה,
גירעון זה מהווה כיום כ 0.1%(בשל קצבאות זקנה בלבד**)
מסך הצבירות בקרנות (המשלמות קצבאות זקנה)
ומגדיל בפועל את דמי הניהול הנגרעים מהחיסכון הצבור של כל אחד מהעמיתים,
באותו השיעור
**{לגבי השפעות של מחוללי גירעון אחרים אתייחס בפירוט בקרוב באחת הפעמים הבאות }
עם תופעה זו ניתן להתמודד במספר דרכים
ואף בסוף חודש יולי 2015 יצא חוזר פנסיה (27-2015)
מטעם משרד האוצר שבו הוא מנחה את קרנות הפנסיה כיצד לנהל את הקצבאות
ובפועל הורה להם לבצע הפחתה של הקצבאות לגמלאים בדרך מוזרה,
ביזרית ואיומה לאורך 20 שנות פנסיה,
ועל כך יצאה קצפה של התקשורת
בפועל,עד לרגע זה
הוראות החוזר אינם מיושמות ולא התרחשה כל פגיעה או גריעה בפנסיות של עמיתי קרנות הפנסיות שפרשו מאז ועד היום.
ומתכונת של גריעה רוחבית מכספי החיסכון הכולל של עמיתי הקרן לטובת הפורשים נמשכת, אך לא לעולם חוסן .
שיטה זו חייבת לבוא על פתרונה
ולו רק בגלל שע"פ הוראות האוצר לקרן פנסיה אסור להיות בגירעון(חוזר 1-3-2014)
וכל הסימנים שזה יקרה במהלך שנת 2017(בין היתר בשל התחלפותו של האקטואר הראשי במשרד האוצר)
הפתרון שיוחלט לגביו אינו ברור עדיין אבל סביר שלא יהיה הפתרון המקצועי הנכון ביותר מאחר ומדובר בין היתר במקבלי החלטות בעלי שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים טהורים.
רגע,רגע,רגע,רגע....
אם כך למה לי להמשיך לחסוך באמצעות קרן פנסיה ולא להעדיף מכשיר חיסכון אחר ..?" , שאלה מעולה ואתן עליה תשובה בקרוב
סוגיה נוספת שמועלת בהקשר לתשלומי קצבאות מקרן פנסיה היא המקדם
שנהוג להגדירו בצדק שאינו ידוע מראש לגבי גיל פרישה עתידי
בינתיים מה שראינו שלגבי ביטוחי מנהלים יש מקדם שידוע מראש(שאינו מובטח)
אבל רק במסלול פרישה מוגדר מראש,
והמקדם במידה ונבחר במסלול בו הוא רלוונטי יקבע את הקצבה הראשונה בלבד,
ושלאחר מכן תשתנה מידי חודש,
לעומתו בקרן הפנסיה הקצבה הראשונה אינה ידועה לנו מראש באופן מדויק
אבל היא תישאר קבועה לכל אורך תשלומי הקצבה.
אחת הטענות שנשמעות
שאיננו ידועים בכמה ישתנו המקדמים שבקרן הפנסיה עד שנגיע לגיל הפרישה שלנו,
אזי הטענה נכונה בעיקרה,
אבל
זה שאיננו יודעים אותה מראש אינה מהווה לכשעצמה "הוכחה" לטענה המופרכת כי המקדם הידוע מראש הוא כדאי יותר מהמקדם שאינו ידוע – שטות גמורה !!!
מאידך מקדמי קרנות הפנסיה מגלמות מראש את ההתארכות העתידית ומחשבות אותם בהתאם להתארכות העתידית בתוחלת החיים.
ולראיה ההנחיות לחישוב מקדמים המגלמים התארכות בתוחלת החיים (הבהרה: שיעורי תמותה בהקשר זה הם למעשה =תוחלת חיים) מראש:
וכדי שמישהו מהקוראים לא יחשוב שהחישוב הוא "אסטרולגי"
המקור לשיטת החישוב למי שמתעקש להתעניין מבוסס בין היתר על דוחות מחקריים כמתואר :
Faculty of institute of actuaries continuous mortality investigation reports
טענה בלתי מבוססת נוספת
שנשמעת מיד פעם שבקרן פנסיה לא ניתן להבטיח קצבאות לתקופה מינימלית,וכי אדם שמקבל פנסיה מקרן פנסיה ושאין לו אישה (למשל: גרוש עם ילדים),
אז אם ובמידה וימות זמן קצר לאחר תחילת קבלת הקצבאות אזי כספי החיסכון שלו ירדו לטמיון ואף אחד לא יוכל לקבל כלום,
טענה משוללת יסוד
כל אדם שטרם מלאו לו 80 יכול לבקש ולקבל פנסיה עם תקופת הבטחה
ואפילו את ה"פטנט" ה"גאוני"הזה:
של 240 חודשים שמככב בפוליסות ביטוח מנהלים אינו ייחודי או בלעדי לביטוחי מנהלים, אפילו בקרנות הפנסיה(רחמנא ליצלן)ניתן לאמץ את ה"תענוג" הזה:
ולראיה:
(מתוך תקנון קרן פנסיה מקיפה)
שימו לב לערך המקדם לפי שנת לידה וגיל פרישה בקרן
בהשוואה למקדם שבפוליסה עם אותה תקופת הבטחה,240 חודשים
ואפילו אם אתה נשוי באושר ורוצה להבטיח תקופת תשלומים מינימלית וגם/ בנוסף לבת הזוג לכל ימי חייה גם מעבר לתום 240 חודשים מובטחים,הקרן תאפשר לך זאת, ואפילו במחיר מקדם זול משמעותית מזה ה"מובטח" בביטוחי המנהלים:
בהמשך:
מה קורה בהעדפת חיסכון בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים בתרחישים שונים
כל תרחיש שניתן להעלות על הדעת.
